כיצד התפתחה השגיאה של מדע הוירולוגיה
או: משבר הקורונה כהזדמנות לשינוי בהבנת המחלות שנחשבות ויראליות
פורסם לראשונה באתר זה ב-5.11.2021
מאמר זה שנכתב ע”י הוירולוג הגרמני ד”ר סטפן לנקה, פורסם ברבעון האחרון של 2020 במגזין הגרמני WissenschafftPlus ("מדע פלוס").
המאמר מפרט היכן שגה מדע הוירולוגיה מאז 1954 ועד היום ואת השגיאות שנעשות במשבר הקורונה כתוצאה מהסתמכות על הגישה השגויה של הוירולוגים.
על בסיס ההבנות החדשות יותר של המחלות אשר נחשבות ויראליות, כותב המחבר שזו יכולה להיות הזדמנות לעצור את המגפה ולהגשים את האידיאלים של חופש, שוויון ואחווה.
התרגום לעברית נעשה מהמאמר שתורגם לאנגלית.
את המאמר באנגלית ניתן למצוא בקישור הזה VIROLOGISTS:
הערות [בסוגריים מרובעים] הן מאת המתרגם.
להלן תרגום מאמרו של ד"ר לנקה:
.............................................
הגורמים לקורונה זוהו בבהירות
וירולוגים
הטוענים כי וירוסים גורמים למחלות, הם רמאים מדעיים ויש להעמידם לדין.
מאת ד”ר סטפן לנקה
סקירה כללית
מדע ומדעיות הם כלים חשובים שעוזרים לזהות ולפתור אתגרים. למדע יש חוקים מאוד ברורים: מי שמצהיר הצהרות חייב להוכיח אותן בצורה ברורה, מובנת וניתנת לאימות. רק אמירות שניתנות לאימות יכולות להחשב מדעיות, כל השאר נופל לתחום של אמונה. עניני אמונה, אסור שיהיו מוצגים כעובדות מוכחות מדעית שמטרתם להביא לצעדים ממשלתיים.
אמירות מדעיות חייבות להיות כאלה שניתן להפריכן ולהזימן, כדי שניתן יהיה להצהיר עליהן כעובדות מדעיות. החובה הראשונה והכתובה של כל מדען היא לבדוק בקפדנות את הצהרותיו, כדי לנסות להפריך אותן. רק במקרה שההפרכה נכשלת והדבר מתועד בבירור על ידי ניסויים מבוקרים, ההצהרה יכולה להיקרא מדעית.
כל האמצעים בנושא הקורונה שננקטו ע”י הממשלות והרשויות הכפופות להן, בסופו של דבר מוסדרים על פי חוק. בגרמניה זהו חוק הגנת זיהומים (IfSG). החוק נותן להם מראית עין של לגיטימיות, אך לא מספק הצדקה. במקרה של § 1 ifSG, למשל, המסגרת המשפטית כופפת את כל האוכלוסייה בגרמניה לחוקי המדע.
הכלל החשוב ביותר של המדע הוא אי ההצלחה של ניסויים מתועדים אשר מנסים להפריך הצהרה המוצגת כנכונה ומַדָעִית. כל הכללים המדעיים מחייבים היצמדות לחוקי המחשבה וההיגיון. אם מתעלמים מהם או מפרים אותם, ההצהרה המדעית מופרכת כאילו ניסוי בקרה הוכיח שהיא שגויה.
מבחירת המילים בכל הפרסומים, על כל הווירוסים גורמי המחלות, מוכיחים שברור כי הוירולוגים לא רק שהפרו את חוקי המחשבה, ההיגיון וכללי המדע המחייבים, אלא גם הפריכו בעצמם את קיומן של הטענות לגבי עצם קיומם של הווירוסים הפתוגניים.
אם מורידים את משקפי החרדה המהפנטים וקוראים באופן אובייקטיבי עם סיבה מה עושים המחברים עושים וכותבים, כל אדם שמתעניין שיכול אשר יכול לקרוא אנגלית את השפה ורכש ואשר רכשבנושא ה הבנה בשיטות שבהן נעשה שימוש, יגלה כי וירולוגים אלה (למעט אלה העובדים עם פאג’ים ווירוסים דמויי פאג’ים) מפרשים בצורה לא נכונה אתבשוגג הרצפים הגנטיים הנורמליים, כאילו היו מרכיבים חיוניים ויראליים, ובעשותם כך הם מפריכים את כל תחום ההתמחות שלהם. קל במיוחד לראות זאתהדבר בולט במיוחד במקרה של הטענות על קיומו לכאורה של הוירוס SArSCoV-2.
מאחר ודרישות מדעיות בסיסיות הופרו על ידי אלו העובדים במחקר וירולוגי, דבר זה יכול להיות מתואר כהונאה מדעית.שוירולוגים אלה הפרו באופן ברור את חוקי המחשבה, ההיגיון ואת כללי העבודה המדעית עם הצהרותיהם ועל פי מעשיהם, ניתן לתאר אותם בשפה העממית כרמאויות מדעיות. אך מכיוון שהונאה מדעית אינה מופיעה פטורה מהבמשפט הפלילי, אם כי ועד כה אין תקדימים לכךשנעשה כך. בהעמידם פנים כי הם פועלים בצורה מדעית בעודם למעשה פועלים בצורה שאינה מדעית, וירולוגים מבצעים הונאה באי-מילוי כללי המקצוע שהם מועסקים בו, דבר הנקרא "הונאת עיסוק" בחוק הגרמני. לכן אני מציע לקבע את הדבר בבית משפט פלילי, ואני אף פועל לעשות זאת. , אני מציע ואעשה זאת בעצמי, לבסס את הונאת התעסוקה של וירולוגים – המתיימרים להיות מדעיים אך פועלים וטוענים בצורה לא מדעית – בבית המשפט ובמשפט הפלילי. רשויות השלטון האחראיות נקראות להעמיד לדיןלתבוע את אותם רמאים אנטיפסאודו-מדעניים כדי למנוע מהם להמשיך ולפעול בצורה לא מדעית, וכתוצאה מכך אנטי חברתית, ומסוכנת. מהרגע שבית משפט ראשון ימסד את העובדות המתוארות להלן וירשיע את הוירולוג הראשון בשימוש בביצוע בהונאה, זה יבשר הדבר ויחתום את סופו של משבר הקורונה הגלובלי על ידי בית המשפט ומשבר הקורונה העולמיויתברר כהזדמנות לכול.
מבוא
האנושות ניצבת בפני אתגר גדול: תחומי הביולוגיה והרפואה יצרו מומנטום המגביר את עצמו, את ההשלכות של הפחד ואת תפיסת האנטי-חיים. אלה מפריעים והורסים את הסביבה, הצמחים, בעלי החיים, בני האדם והכלכלה. משבר הקורונה הוא רק קצה גלוי של קרחון הנמצא במסלול התנגשות עם כולם ועם הכל. אחת הסיבות לאתגר זה היא תפיסת המטריאליזם - הניסיון להסביר את החיים באמצעות מודלים גשמיים בלבד.
המטריאליזם של ימינו הוא תוצר של העת העתיקה ה"פוסט-סוקרטית", והוא תגובת נגד מפורשת לפחד וניצול מרות מצד דתות שונות. זו הייתה תגובה מובנת, אנושית מאוד, המונעת מעקרון הומניטרי, אך יש לה השלכות דרמטיות.
הפילוסופיה המטריאליסטית הביאה עמה תפיסה דיכוטומית של טוב/רע בביולוגיה, שעליה מבוססת התפיסה הרווחת ברפואה המערבית - עם גישות הטיפול נוגדות החיים: אנטיביוטיקה, הקרנות, כימותרפיה, חיטוי, הגבלת זכויות יסוד, חיסונים, סגרים, בידוד/מחנות הסגר, עידוד ריחוק חברתי וכן הלאה.
מספר אנשים הולך וגדל, כמו גם הסביבה, והכלכלה, נפגעים כולם מהאידיאולוגיה הזו. תאוריית הטוב/רע המטריאליסטית הזו, שאין לה בסיס עובדתי, ואשר צמחה מתוך הנחות מופרכות, התפתחה בשקט להיות הדת החזקה ביותר.
תורת החיים המטריאליסטית קובעת שיש רק אטומים, אך אין תודעה, אין כוחות רוחניים ואין מנפיש (אנימטור), שיכול היה ליצור אותם ולהניע אותם. על מנת שנוכל להסביר את הקוסמוס והחיים בצורה חומרית בלבד, "המדע" שלנו נאלץ לטעון את "המפץ הגדול", שבמהלכו כל האטומים הללו נוצרו כביכול יש מאין ואז התעופפו לדרכם. ההנחה היא שכמה מהאטומים הללו יצרו מולקולות בכך שהתנגשו במקרה זו בזו. מולקולות אלה יצרו כביכול תא קדמוני על ידי התכנסות אקראית, שממנה התפתחו לכאורה כל החיים הנוספים, באמצעות מאבק ובחירה. כל זה, כך נאמר, קרה בעבר הרחוק, וארך זמן שלא ניתן לדמיינו, ולכן אינו יכול להיות נושא לחקירה מדעית. את הסיפור הזה לא ניתן להגדיר כמדעי.
נניח בצד את הפיזיקה התיאורטית עם תיאוריות הקוונטים שלה, שמדמיינות את דפוס חשיבה זה בעזרת השקעת הון הולכת וגדלה בחלקיקים ההולכים וקטנים.
לטובת היבט ברור יותר של החיים שניתן להבינו בקלות על ידי עריכת ניסויים פשוטים, ברצוני להציע את החומר הבסיסי ממנו מורכבים החיים: קרום המים, מה שמכונה מתח פני השטח, הנוצר על ידי מים כאשר הם במגע עם חומרים אחרים ובכל פעם שהם בערבול, בתנועה ספירלית. אריסטו כינה את החומר הזה 'אֶתֶר' ומאוחר יותר גילה אותו ד"ר פיטר אוגוסטין וכינה אותו 'החומר הראשוני'. דוקטורים יפניים לפיזיולוגיית צמחים התייחסו לחומר זה כ'מי- פָיי (PI-water. הגילוי מחדש של האֶתֶר/החומר הראשוני הזה מאפשר להחיות את העיקרון הטרום-סוקרטי של 'כמו בגדול, כך גם בקטן', ולדון בו. החשיבה במונחים של תיאוריה אטומית מעכבת סוג זה של הבנה, ומביאה להנחות שגויות. עולם רעיוני שלם של האקדמיה הביולוגית והרפואית מבוסס על רעיון מזויף זה.
בשנת 1848, כאשר אפשרויות מועילות נפתחו בהשראת המהפכה הצרפתית, והיה להן סיכוי להשפיע גם בגרמניה, השינוי הרדיקלי נכשל וגרם להקשחה והידרדרות דרמטית של החיים הפוליטיים והחברתיים. האדם האחראי על ההתפתחויות המרכזיות בביולוגיה ורפואה כפי שאנו מכירים אותה כיום, דגל בשנת 1848 באמצעים הומניים, הגיוניים וראויים למניעת מגיפות. אולם במהלך 10 השנים הבאות, חשיבתו הותאמה לתנאים הפוליטיים המחמירים ומקצינים יותר ויותר. אנו מדברים על רודולף וירקוב, אשר בשנת 1858, בהשראה בלעדית של התיאוריה האטומית של תורת דמוקריטוס ואפיקוּרוּס אך ללא כל בסיס מדעי, הגה את תיאוריית התא של החיים וכל המחלות, כלומר, הפתולוגיה התאית.
במהלך חייו, הדחיק רודולף וירצ'וב עובדות רלוונטיות לגבי אמבריולוגיה והיסטולוגיה של רקמות, על מנת שיוכל להציג את תאוריית התא החדשה שלו כעובדתית ולהנחילה לציבור. אמבריולוגיה והיסטולוגיה – התורה של נביטת החיים, לעומת זאת, הן תנאי מקדים להבנת החיים, התפתחותם, ובעיקר להבנה של מחלות, ריפוי, משברי ריפוי ומכשולים לריפוי.
רודולף וירקוב טען, בדומה לתיאוריה האטומית, שכל החיים החלו בתא. לטענתו התא הוא יחידת החיים הקטנה ביותר ובלתי ניתנת לחלוקה, אשר אף על פי כן היא האמורה להביא לכל המחלות באמצעות ייצור רעלני מחלה לכאורה (רעל בלטינית: וירוס). התאוריה הניחה את הבסיס שממנו תאוריות כמו גֶנים, זיהומים, מערכת החיסון וסרטן היו חייבות בהכרח להתפתח, כדי שאפשר יהיה להסביר את תהליכי החיים, החולי והריפוי כחלק מהתאוריה. אם צריך להאמין שכל התהליכים נגרמים רק על ידי יחסי גומלין חומריים, וכי כל החיים נובעים מהתא הקדום, הרי שחסידי תפיסה זו נאלצים לשמור על תבנית חיים מבנית ותפקודית, הווה אומר חומר תורשתי, ולטעון כאילו זו עובדה.
אותו היגיון מאולץ מתעורר בהקשר לטענת רעלני המחלה: התא מייצר לכאורה וירוסים (רעלים הגורמים למחלות) ומפיץ אותם בתוך הגוף ומחוצה לו. על מנת שטענה זו תהיה נכונה, יש לטעון למקום בתוך האדם, שבו נוצר וירוס זה לראשונה. ברגע שדרך חשיבה זו מרוממת לדרגת דוֹגמה המוציאה מחשבון כל למידה אחרת, וכאשר נקודות מבט אחרות מושמצות כלא מדעיות או כקונספירציה נגד המדינה, היא מונעת מלכתחילה דרכי חשיבה והתיחסות למקור המחלות. היגיון מאולץ זה מחפש רק סיבות לפגמים חומריים או ממאירות חומרית. הוא מסתיר את העובדה כי הרעיון של הנגיף כרעלן גורם מחלה כבר הופרך מדעית וננטש בשנת 1951, מה שגרם לכך שבשנת 1952 צריך היה להמציא רעיון אחר: וירוסים כאוסף של גנים מסוכנים. עם זאת, עד היום עדיין אין הוכחה מדעית ברת קיום להנחה זו. החדשות הטובות הן שהווירולוגיה הגנטית, שהפכה פופולרית משנת 1954 ואילך, הפריכה את עצמה מדעית באמצעות אמירותיה שלה. אני יכול להעיד שהצהרה זו נכונה ומאומתת במאה אחוז. אני אעמוד מאחוריה כווירולוג, כמדען, כאזרח וכבן אדם.
המעבר מ'וירולוגיה של רעלן' ל'וירולוגיה גנטית' של היום
מכיוון שיש עדיין טענה כי רעלים של חלבון חיידקי מסוכן קיימים בגוף, הרי הרעיון של רעלי מחלות עדיין משפיע למדי. עוד נטען לסכנתם של חיידקים כגון החיידק הספירלי [ספירוכטה, מיקרוב דמוי חולץ פקקים] המסוכן כביכול מפני שהוא קודח לכאורה את דרכו מנקודת כניסה משוערת דרך העצבים לתוך המוח. מה שווירולוגים, רופאים ועיתונאים מדעיים נמנעים מלציין הוא, שבשנת 1951 צריך היה לנטוש את תורת הנגיפים כרעלנים של חלבונים. באותה שנה בוצעו שני ניסויי מבוקרים על מנת לבדוק את תאורית רעלן הווירוס:
1. במקום לחשוף רק רקמות שנפגעו כביכול מווירוס, גם רקמות בריאות נחשפו לריקבון. נתגלה כי החלבונים שנוצרו בעקבות התפרקות של רקמה בריאה, היו זהים לאלו שנוצרו בעת התפרקות של רקמה "פגועת וירוס". דבר זה הפריך את הנחת הנגיף.
2. נוסף על כך, התיאוריה מלפני 1951, לגבי מה אמור להיות וירוס, הופרכה עקב העובדה שבאמצעות מיקרוסקופ האלקטרונים, אף אחד לא הצליח למצוא או לצלם משהו שונה באותם אנשים או בעלי חיים שלכאורה נדבקו בנגיף, לעומת מה שניתן היה למצוא או לצלם אצל נבדקים בריאים. זה עדיין המצב כיום.
בניסויי הבקרה המוצלחים הללו, הווירולוגיה הפריכה וביטלה את עצמה, אולם רק הקוראים הקשובים של כתבי עת מקצועיים הבחינו בכך. מסעות החיסון המתמשכים המשיכו לחגוג ולהיות מקודמים על ידי המניפולטורים של הכוח, ותקשורת ההמונים דיכאה על כן את החדשות הללו. מסעות החיסון לא הופסקו למרות שתירוץ הנגיפים הרעלניים לא היה תקף עוד. הדבר נבע, הן מהשתיקה של רשויות הבריאות והן של הקהילה המדעית. אחרי שהווירולוגיה שללה את התוקף שלה עצמה, הביולוגיה והרפואה עדיין לא הציעו הסבר אחר, הנסמך על תורת התא החומרית הטהורה, למה שהוגדר בעבר כהתפרצות ויראלית.
לאור זאת, תאוריה חדשה לגבי אופיים של הווירוסים צריכה היתה להיות מומצאת. אלו המעורבים עיצבו את חשיבתם על פי מבנים קיימים ומוכחים הנקראים פאג'ים. מבנים אלו נוצרים על ידי חיידקים כאשר הם מוּצָאים מהסביבה הטבעית שלהם ויחסי הגומלין החיוניים ביניהם מעוכבים.כשהייתי סטודנט צעיר, התמזל מזלי לבודד מבנה כזה מהים וללמוד את מבנהו, הרכבו והאינטראקציה שלו עם הסביבה. דבר זה הוביל אותי ישירות לתחום הווירולוגיה, כיוון שהנחתי בתמימותי כי גיליתי קשר יציב של וירוס בלתי מזיק עם מארח, דבר שעשוי היה על כן לאפשר לי ללמוד את מקור הנגיפים. שלושים שנה לאחר מכן, דוגמאות חדשות למבנים אלה המשיכו להתגלות, והם מכונים כיום "וירוסי ענק", ויותר מכך, הוכח בבירור כי מבנים אלה נמצאים בראשית התהליכים המביאים להתחלתם של חיים ביולוגיים. כמה חוקרים רואים כיום מבנים אלה כחלק מהממלכה הרביעית של החיים, יחד עם החיידקים הקדמוניים, החיידקים והאיוקריוטים [אורגניזמים רב תאיים].
מבנים אלה המכונים פאג'ים וגם 'וירוסים ענקיים' נחשבים בטעות לאוכלי חיידקים. ניתן לתאר אותם כסוג של נֶבֶג המתהווה כאשר תנאי החיים של חיידקים ואורגניזמים פשוטים משתנים באופן שאינם יכולים עוד להתרבות או לשרוד בצורה אופטימלית. סוג זה של מבנה מועיל, מורכב תמיד מגְדיל של מה שנקרא חומר תורשתי (DNA) שתמיד יש לו בדיוק את אותו אורך ואותו הרכב. סוג זה של DNA מוקף תמיד בקרום של החומר הצפוף שממנו מגיחים חיים ביולוגיים. זו הסיבה שקל לבודד את אותם הפאגים, או 'וירוסי ענק' (הבה נקרא להם להלן 'בִּיוֹנְטים'), כלומר, לטפחם ולהפרידם מכל שאר צורות החיים [בדגימה]. מבודדים בצורה זו, הם עוברים ניתוח ביוכימי באופן שגרתי. כל אפיון ביוכימי כזה מגלה כי חומצת הגרעין של וירוס הענק/פאג' הזה היא תמיד בדיוק באותו אורך ויש לה תמיד בדיוק את אותו הרכב.
למעשה, במשך עשרות שנים היוו הפאגים את המקור היחיד של חומצת גרעין טהורה (DNA) במחקרים ביוכימיים. תהליך הקליטה של DNA אל תוך החיידקים, והשחרור שלו החוצה, המתועד במיקרוסקופ האלקטרונים, פורש כזיהום. ללא כל הוכחה, נטען כי הפאגים תוקפים חיידקים, אונסים אותם, כופים עליהם את חומצות הגרעין שלהם וכי החיידקים מתים כתוצאה מכך. במציאות המצב שונה בתכלית. רק חיידקים מוכלאים במיוחד, כלומר, מתרבים ללא הרף ללא מגע עם חיידקים או מיקרובים אחרים, ממירים צורתם לפאג'ים. המרת צורה זו מתפרשת שלא כהלכה כמוות של החיידקים הנגרם על ידי הפאג'ים. מנגד, חיידקים שבודדו זה עתה מסביבתם, אינם הופכים לפאגים לעולם, וגם אינם מתים אם מוסיפים להם פאג'ים בכל כמות שהיא. זו גם הסיבה לכך שטיפול עם פאג'ים, המוזכר לעתים קרובות כתחליף לאנטיביוטיקה, לדוגמה כדי לדכא כאבים ותסמינים אחרים, לא יעבוד לעולם במובן ובהיקף הרצוי - בדומה לכל הרעלה אחרת.
ביולוגיה של הפאג'ים ווירוסי הענק, מפריכה את התורה התאית של החיים
במקרה של האצה (ectocarpus siliculosus) ממנה בודדתי את "וירוסי הענק" שלה, המצב הוא כזה: החלקים הניידים של האצה, הגמטות והנבגים, מחפשים בסביבתם את "וירוסי הענק" באמצעות השוטונים [זרועות גמישות] הניידים שלהם וסופגים אותם לתוכם. בתהליך זה, האצות הגדלות משלבות את חומצת הגרעין של "ויוסי הענק" בכרומוזומים שלהם. התצפית מראה כי אצות המכילות את "וירוסי הענק" מסתדרות טוב יותר מאלו שלא. מעולם לא נצפה כי אצות עם "וירוסים ענקיים" מצבן רע יותר מאלה שבלעדיהן. "וירוסי ענק" חדשים, עם תכונות מרשימות יותר ויותר, מתגלים כל הזמן, ויש עדויות הולכות ומתרבות המוכיחות שחיידקים ומיקרואורגניזמים, אמבות ואורגניזמים חד תאיים מתפתחים מתוך אותם "ווירוסי ענק", וחוזרים והופכים לוירוסי ענק אלו כאשר תנאי החיים שלהם כבר אינם אופטימליים.
'וירוסים ענקיים' נוצרים באופן טבעי על ידי חומצות גרעין וסביבן. חומצות גרעין אלה מפתחות פעילויות קטליטיות, כלומר הן משחררות באופן עצמאי אנרגיה, מסנתזות חומצות גרעין נוספות, מולקולות וחומרים אחרים, ובכך יוצרות כל הזמן תכונות ויכולות חדשות. הצורות של חומצת הגרעין RNA שהן מגיבות ומגוונות מאד[ראו מונח: 'עולם ה-RNA'], היכולות להפוך בקלות ובקביעות לDNA ולהשתנות בחזרה, מופיעות גם בתהליך הארגון העצמי של החיים, ללא כל סיבה מובנת מדעית. החיים הביולוגיים שאותם אנחנו יכולים לראות, מתגשמים באופן ברור מן המים. נמצא מספר גדל והולך של מיקרואורגניזמים סלולאריים שהגנום שלהם מורכב ברובו מחומצות הגרעין של "וירוסים ענקיים". עם גילוי הפאג'ים - שנוצרו אך ורק על ידי טרנספורמציה של תרביות משולבות של חיידקים ("גילוי עריות"), גילוי ווירוסי הענק, המתָחְזֵקים, גדלים ועושים באופן פעיל חילוף חומרים בינם לבין עצמם, וגילוי אורגניזמים חדשים המורכבים מווירוסי ענק, שלושה דברים הוכחו עד כה:
- התיאוריה המתגלמת בתורת התא, על כך שחיים ביולוגיים קיימים רק בצוּרָת תאים ורק נובעים מתוך תאים, הופרכה.
- הטענה כי חיים ביולוגיים התעוררו פעם אחת ולתמיד, בעבר הקדום, הופרכה. אם נסתכל על החיים בצורה אובייקטיבית ומבלי שנוגבל על ידי דוֹגמות ותאוריות חסרות בסיס, נוכל לראות שהחיים צצים כל הזמן מחדש, ולפני עינינו. הוכח שחיים ביולוגיים, כפי שאנו מכירים אותם כיום, יכולים להתעורר בכל מקום בו מים נמצאים, ואולי אף ליצור תנאים זהים או דומים לאלה שעל פני כדור הארץ שלנו.
- הפרשנות השגויה, שעלתה מצפייה בספיגת חומצות גרעין של פאג'ים ווירוסי ענק לתוך אורגניזמים אחרים כעדות לזיהום מזיק, הופרכה. פרשנות שווא זו משנת 1952 ואילך הייתה הסיבה לאמונה כי ישנם וירוסים גנטיים בבני אדם אשר, על ידי העברת חומצות הגרעין ה"מסוכנות" שלהם, גרמו למחלות והם האחראים למוות ולהרס. עד היום, לא נצפה ולא בודד וירוס באדם, בבעלי חיים, בצמחים, או בנוזלים שלהם. עד היום, לא בודדה אפילו חומצת גרעין אחת המתאימה לאורך ולהרכב של הגדילים הגנטיים של אותם הווירוסים לכאורה אשר גורמים למחלות. כל זאת למרות שהטכניקות הסטנדרטיות והבסיסיות ביותר לבידוד, הדגמה וניתוח של הרכב חומצות גרעין באורך זה, קיימות כבר זמן רב.
פרס הנובל והשלכותיו הרות האסון
כאשר הם מבודדים, ניתן לצלם "פאג'ים" ו"וירוסי ענק "(ביונטים) במהירות ובקלות במספרים גדולים באמצעות מיקרוסקופ האלקטרונים. דבר זה לכשעצמו הוא תיעוד למידת הטוהר [של הדגימה]. עם זאת, הבידוד והצילום של מבנים מבודדים ומאופיינים של הנגיפים גורמי המחלות עדיין מעולם לא הצליח!
במהלך מחקרים מדעיים הביונטים נצפים ומצולמים באופן קבוע ובכמויות גדולות באורגניזמים שבהם הם מיוצרים, אותם האורגניזמים המעוררים את קיומם. מנגד, אין תיעוד מוצלח של מה שנקרא וירוסים פתוגניים משום אדם, בעל חיים אחר, צמח או נוזל, באמצעות מיקרוסקופ האלקטרונים. מדוע אין זה כך?
תצלומי מיקרוסקופ האלקטרונים של וירוסים לכאורה פשוט מראים מבנים, שניתן תמיד להשיגם גם ממקורות אחרים. מבנים אלה מעולם לא בודדו או אופיינו ביוכימית, דבר הניתן לאימות בקלות מהמאמרים המדעיים. מבנים מצולמים אלה מעולם לא שימשו כמקור ממנו נלקחות אותן פיסות קצרות של חומצת גרעין שמהן בונים וירולוגים בצורה תיאורטית את חומצת הגרעין הארוכה, המוצגת כגדיל הגנטי לכאורה של וירוס.
מכל סוגי הפאג'ים ווירוסי הענק, ניתן להשיג חומצות גרעין בדיוק באותו אורך ובדיוק באותו הרכב, בכל פעם מחדש. עם זאת, מעולם לא ניתן היה לבודד חומצת גרעין (DNA או RNA) ממבנה או מנוזל גוף, שהיא בעלת אותו אורך ואותו הרכב המתאימים למה שנטען כי הוא הגדיל הגנטי של וירוס פתוגני.
במבט לאחור על מה שקרה בין 1951 ל- 10.12.54 נוכל לראות כיצד ומדוע הווירולוגיה איבדה לחלוטין את דרכה והפכה לגישה מסוכנת ובלתי מדעית המנותקת לחלוטין מן המציאות. לאחר שהוירולוגיה הרפואית גמרה את חייה עם ניסויים מבוקרים בשנת 1951, הרי שמשנת 1952 ואילך הפך המבנה של הפאג' לדגם על פיו "הוירוס" יציג את עצמו. אותה אידיאולוגיה המתמשכת והעיקשת של "וירוסים גורמי מחלות" פשוט המשיכה בצורה שונה: חומצת גרעין באורך ובהרכב מסוים, מוקפת כיסוי המורכב ממספר מסוים של חלבונים מסוימים.
עם זאת: בהעדר תמונות מיקרוסקופ אלקטרונים של "וירוסים הגורמים למחלות" בבני אדם/בעלי חיים/צמחים, והיעדר תמונות של הצורה מבודדת, ועדיין ללא אפיון או בידוד ביוכימי, הוירולוגים נאלצים להמשיך בהרכבה תיאורטית של חלקים נפרדים של רקמה, שלכאורה חולה עם וירוס, ולהציג את המוצרים שהומצאו לעצמם ולציבור כוירוסים שקיימים במציאות!
הוירולוגים המחזיקים ברעיון קיומם של וירוסים גורמי מחלות, מציינים פרסום מדעי יחיד כדי להצדיק את מעשיהם ולהציגם כמדע, דבר שאפשר להגדירו כבלתי מדעי באופן מהמם.
פרסומים מדעיים אלו מ- 1 ביוני 1954 מתייחסים במפורש אל תצפיות המחברים כאל השערות ומציינים כי יהיה צורך בעתיד לאמת השערות אלה. ב -10 בדצמבר 1954 קיבל המחבר הראשי של המחקר, ג'ון פרנקלין אנדרס, את פרס הנובל, על השערות שונות, במסגרת התיאוריה הישנה של "וירוסים הם רעלנים חלבוניים מסוכנים" (אותה תאוריה שהופרכה בשנת 1951!), ופרס נובל זה השיג שני דברים: התיאוריה הישנה והמופרכת של וירוסים-רעלניים קיבלה הילה פסאודו-מדעית והווירולוגיה הגנטית החדשה, קיבלה את הכבוד המדעי הרם ביותר, כביכול. דבר זה בתורו, הביא לכך שמעולם לא בוצע אימות לפרסום המחקרי הנ"ל לגבי החצבת.
לווירולוגיה הגנטית החדשה משנת 1952 ואילך יש שני יסודות שגויים: [ההנחה] כי וירוסים הגורמים למחלות בנויים באופן עקרוני כמו פאגים, וכי הם מופיעים כאשר תאים במבחנה מתים לאחר הוספת חומר מדגימה מזוהמת כביכול בווירוס. עם פרסומם היחיד ב -1 ביוני 1954, אנדרס ועמיתיו ביססו את הרעיון שתאים המתים במבחנה לאחר הוספת חומר כביכול מזוהם, יהפכו לווירוסים.
תמותת תאים זו מוצגת כבידוד של הווירוס – מתוך הנחה כי מה שגרם לה חייב היה לבוא מבחוץ, ובמקביל, מסת התאים הגוססת הזו משמשת כחיסון. אנדרס, כמו גם עמיתיו וכל וירולוג אחר - מסונוורים מפרס הנובל – התעלמו מכך שמותם של התאים במבחנה לא נגרם על ידי וירוס. במקום זאת, התאים במעבדה מומתים בשוגג אך באופן שיטתי מבלי שאף אחד יבין שזה מה שנעשה! התאים מומתים על ידי אנטיביוטיקה הרעילה להם, באמצעות תנאי רעב קיצוני הנגרם מהפחתת התזונה ומתוספת של חלבונים נרקבים המשחררים תוצרים מטבוליים רעילים.
עד היום, רכיבי תאים מתים מורכבים תיאורטית בדרך זו ליצירת וירוס, ונתפסים כמציאות. כל כך פשוטה היא הווירולוגיה של הווירוסים הגורמים למחלות. לא אנדרס, ואף לא אחד מהווירולוגים האחרים, לא ביצעו מעולם את ניסויי הבקרה בהם ניסו "לזהם" את התאים עם חומר סטרילי. התאים בניסוי הבקרה היו מתים בדיוק באותו אופן כמו אלו עם החומר "הוויראלי" כביכול.
הפרכה קצרה, ברורה וקלה להבנה, של כל הנגיפים גורמי המחלות
טעויות והונאה עצמית הן אנושיות, מובנות ונסלחות. מה שלא נסלח הן הטענות המתמידות של נוירולוגים שמה שהם אומרים ועושים הוא מדעי. זה שגוי בברור, ניתן להדגמה בקלות ומובן לכול אחד. לכן, וירולוגים הטוענים לקיומם של נגיפי קורונה או וירוסים אחרים הגורמים למחלות חייבים להיקרא " הונאת תעסוקה" ועליהם לעמוד לדין על ידי שלטון החוק כדי שיחזרו בהם מההצהרות השקריות, המופרכות והמסוכנות שלהם. כך ניתן יהיה לא רק לעצור, אלא גם למנוע בעתיד, את משבר הקורונה ואסונות "ויראליים" אחרים עם השלכות קטלניות, כמו "איידס", "אבולה" ומגיפות "ויראליות" חסרות בסיס אחרות, ולהפוך את הדבר להזדמנות עבור כולם.
ההגדרה של מה שניתן לכנות 'הצהרה מדעית' וההתחייבויות הנובעות מכך מוגדרות בבירור.
הנה בקיצור:
- כל טענה מדעית חייבת להיות ניתנת לאימות, להבנה ו[לנסיונות] הפרכה.
- הצהרה מדעית יכולה להיקרא מדעית רק כאשר לא ניתן להפריך אותה על פי חוקי ההיגיון ובמידת האפשר, באמצעות ניסויי בקרה.
כל מדען מחויב לבדוק ולהטיל ספק בהצהרותיו שלו.
1. שאלה של יישור (Alignment)
וירולוגים מעולם לא בודדו גדיל תורשתי שלם של וירוס והראו אותו ישירות, במלוא אורכו. הם משתמשים רק בחתיכות קצרות מאוד של חומצות גרעין, שאת סדרן של ארבע מולקולות הם קובעים ואז מתייחסים אליהן כאל רצף. מתוך המוני מיליוני רצפים קצרים מאוד שנקבעו בדרך זו, וירולוגים מרכיבים תיאורטית בעזרת שיטות חישוביות וסטטיסטיות משוכללות, רצועה פיקטיבית ארוכה של חומר גנטי. הם קוראים לתהליך זה 'יישור' (alignment)
התוצאה של היישור המסובך, אותו הגדיל הפיקטיבי והארוך מאוד של חומר גנטי, מוכרזת על ידי וירולוגים כהוכחה לקיומו של וירוס. עם זאת, גדיל שלם כזה אינו מופיע מעולם, לא במציאות ולא בספרות המדעית, זאת למרות שטכניקות סטנדרטיות לקביעת האורך וההרכב של חומצות גרעין כלשהן, זמינות זה מכבר. מעצם השימוש שלהם בתהליך היישור, במקום פשוט להציג באופן ישיר חומצת גרעין ארוכה מתאימה, הוירולוגים הפריכו את עבודתם הם.
2. היעדר ניסויי בקרה בנוגע ליישור
וירולוגים מעולם לא השתמשו בחומצות גרעין קצרות מאוד מניסויי בקרה לביצוע ותיעוד [תהליך של] יישור. על מנת לעשות זאת, יהיה עליהם לבודד חומצות גרעין קצרות תוך שימוש באותו הליך תרבית תאים בדיוק. ההבדל הוא שההדבקה כביכול תהיה לא באמצעות הוספת דגימות נגועות בווירוס, כביכול, אלא באמצעות חומרים סטריליים.
ניסויי בקרה לוגית הכרחיים אלו מעולם לא בוצעו ותועדו. בענין זה לבדו, הווירולוגים הוכיחו כי להצהרות שלהם אין ערך מדעי ואסור להתייחס אליהן כאל הצהרות מדעיות.
3. יישור מתבצע רק באמצעות בנייה תיאורטית
על מנת שיהיו מסוגלים להרכיב תיאורטית/ מיחשובית את הרצפים הקצרים מאוד של חומצות גרעין לכדי גנום ארוך, משתמשים הווירולוגים בתבנית, כדי לסדר את הרצפים הקצרים הללו כגדיל גנום ארוך, ויראלי כביכול. ללא תבנית רצף מוגדרת מראש וארוכה מאוד כזו, אף וירולוג אינו מסוגל ליצור תיאורטית או חישובית גדיל של גנום ויראלי. הוירולוגים טוענים כי גדיל הגנום הבנוי תיאורטית/ מיחשובית, מקורו בנגיף, מכיוון שהיישור בוצע באמצעות גדיל גנום ויראלי מוגדר מראש אחר. היגיון זה מופרך באופן ברור וחד משמעי, שכן כל התבניות עצמן נוצרו באופן בלעדי על ידי [טכניקות] תיאורטיות/חישוביות ומקורן אינו בווירוס.
4. וירוסים מעולם לא נצפו בבני אדם/ בעלי חיים/ צמחים או בנוזלים שלהם
וירולוגים טוענים כי וירוסים זיהומיים, כלומר שלמים, נמצאים בכמויות גדולות בדם וברוק. זו הסיבה שבמשבר הקורונה כולם אמורים לחבוש מסיכה. אולם, עד כה לא צולם אפילו וירוס יחיד ברוק, בדם או במקום אחר אצל בני אדם/ בעלי חיים/ צמחים, או בנוזלים שלהם, למרות שתמונות של מיקרוסקופ אלקטרונים מהוות כיום טכניקה סטנדרטית וקלה, המבוצעת באופן שגרתי.
משהו שמעולם לא נצפה בבני אדם/ בעלי חיים/ צמחים או נוזלים מהם אינו יכול להתקבל כעובדה מדעית שהוכחה.
5. הרכב המבנים שהוירולוגים חולפים על פניהם כנגיפים מעולם לא אופיין ביוכימית
ישנן שתי טכניקות שונות המשמשות להפקת צילומים של וירוסים לכאורה. על מנת להשתמש במיקרוסקופיה של חדירת אלקטרונים (TEM), תרביות התאים צריכות להיות מקובעות בשרף ויש לפרוס אותן לשכבות דקות, כך שניתן יהיה לראות דרכן. החלקיקים שווירולוגים מראים בתמונות אלה לא בודדו מעולם ואף הרכבם מעולם לא זוהה ביוכימית. כל החלבונים וגם הגדיל הגנטי הארוך המיוחס לנגיפים חייבים יהיו בתור התחלה להיות מזוהים. לא זיהוי כזה, לא הבידוד של חלקיקים מקובעים כאלה ולא האפיון הביוכימי של הרכבם, אינם מופיעים בפרסום יחיד. דבר זה מפריך את הטענה שתמונות כאלה מכילות וירוסים.
השיטה השנייה בה משתמשים לצילום של וירוסים לכאורה, היא טכניקה הפשוטה והמהירה של מיקרוסקופיית אלקטרונים עם צביעה שלילית. כדי באמת להפריד בין מבנים קיימים, כגון פאג'ים ווירוסי ענק לבין כל שאר המרכיבים (בידוד), נעשה שימוש בטכניקה סטנדרטית הנקראת צנטריפוגה של שיפוע צפיפות (density gradient centrifugation). על ידי ציפוי חלקיקים אלה בחומר המכיל מתכת, הנוכחות, המראה והטוהר של מבנים מבודדים אלה הופכים לגלויים במיקרוסקופ האלקטרונים, בעוד המבנים היסודיים מופיעים כצללים בקרן האלקטרונים. החלקיקים המבודדים שהתגלו על ידי צביעה שלילית עוברים אז אפיון ביוכימי. כאשר הפאג'ים ווירוסי הענק מבודדים בדרך זו, תמיד נמצאות חומצות הגרעין השלמות, הן תמיד זהות, הן ארוכות מאוד, הן מורכבות באופן זהה והתוצאה של האפיון הביוכימי מתועדת.
במקרה של כל אותם חלקיקים שהוגדרו כווירוסים באמצעות צביעה שלילית, מתרחש הדבר הבא. חלקיקים אלה אינם מושבחים, אינם מטוהרים ואינם מבודדים בצנטריפוגה של שיפוע הצפיפות, המיועדת למטרה זו. במקום זאת, באמצעות צנטריפוגה פשוטה, הם משוקעים אל תחתית מבחנת הצנטריפוגה (איסוף משקע), ולאחר מכן הם נצפים תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. עד היום, הרכב מבנים כאלה, שהוכרזו כנגיפים, מעולם לא נקבע ביוכימית.
כל הפרסומים המדעיים בהם מבנים מוגדרים כנגיפים במיקרוסקופ האלקטרונים, ניתנים לבדיקה ולאימות בקלות, והווירולוגים עצמם הפריכו בפשטות ובאלגנטיות - מבלי להבין זאת - את טענתם לקיומם של וירוסים.
6. מיקרופאג'ים המצולמים במיקרוסקופ אלקטרוני ומוצגים כוירוסים הם למעשה חלקיקים מלאכותיים אופייניים ידועים ומבנים תאיים
מספר רב של צילומים ממיקרוסקופים אלקטרונים הטוענים להצגת חלקיקים המוגדרים כנגיפים מתפרסמים, דבר המסתיר את העובדה שכל התמונות הללו מראות רק מבנים אופייניים של תרביות תאים גוססות, או של שלפוחית של סבון-חלבון-שומן המיוצרת במעבדה, אשר מעולם לא צולמו בבני אדם/ בעלי חיים/ צמחים או בנוזלים שלהם.
חוקרים אחרים מחוץ לתחום הווירוולוגיה מתייחסים לאותם מבנים כאל רכיבים תאיים אופייניים כגון ויליי (בליטות דמויי אמבה המאפשרות לתאים היצמדות ותנועה), אקסוזומים [בועיות זעירות המופרשות מכל תאי הגוף – המתרגם] או חלקיקים אחרים שהם בגודל הנחשב לגודל של וירוס (המכונים, חלקיקים-דמויי-וירוס). דבר זה זה מספק אישור עצמאי יותר לכך שהטענות כי ניתן לראות וירוסים במיקרוסקופ האלקטרונים הן מופרכות מדעית.
7. ניסויים ושל וירולוגים בבעלי חיים מפריכים טענות לקיום וירוסים
וירולוגים עורכים ניסויים בבעלי חיים בכדי להוכיח לכאורה שהחומרים שאיתם הם עובדים הם וירוסים ועלולים לגרום למחלות. בכל פרסום בו נערכו ניסויים כאלה בבעלי חיים, ניתן לראות בבירור כי הדרך שבה מטופלים בעלי החיים הללו, מביאה בדיוק את אותם התסמינים שלטענת וירולגים הם ההשפעה של הנגיף. ברור מכל אחד מהפרסומים הללו, כי לא בוצעו ניסויי בקרה, בהם בעלי החיים היו נתונים לאותם תנאים אך עם חומר סטרילי.
מציאות זו מפריכה את טענות הווירולוגים, כי ביססו את נוכחותם והשפעתם של וירוסים ע"י ניסויים בבעלי חיים.
הערות לסיום
כדי לסיים את משבר הקורונה ולהפוך אותו להזדמנות עבור כולם, ההפרכות הברורות הללו, הניתנות בקלות להבנה ולאימות ההפרכה של הווירולוגיה, צריכות להתפרסם בציבור ולהשפיע. אחת הדרכים להפוך את ההפרכות הללו ליעילות היא להשתמש בהליכים המשפטיים המתאימים נגד וירולוגים בבתי המשפט ולפרסם את התוצאות בציבור. אנו נודיע באמצעות הניוזלטר Wissenschafft-Plus ('מדע-פלוס', בגרמנית) שלנו כאשר יהיו לנו תוצאות שניתן לדווח עליהן
אני ערב כי מי שרוצה לבדוק הצהרות אלה לגבי כל וירוס הגורם למחלות, יגיע לאותן מסקנות בדיוק אם הוא בקיא באנגלית ומכיר את השיטות. לעת עתה, כל עוד משבר הקורונה נמשך, עמיתי ואני נענה רק על שאלות לגבי מה שנקרא וירוסי קורונה וחצבת. לשאלות לגבי כל ה"הווירוסים" האחרים, בתקופת הקורונה, אני מפנה אתכם למאמרים בנושא שהופיעו במגזין WissenschafftPlus מאז 2003.
אם גם אתם שוקלים לנקוט בצעדים משפטיים, אנא זכרו כי הפסיקה במשפט וירוס החצבת, שאושרה על ידי בית המשפט העליון בגרמניה, הסירה את הבסיס של תחום הווירולוגיה כולו. כפי שהוסבר לעיל, ההמתה הלא-מכוונת והרשלנית של תאים במבחנה, היא שפורסמה כהוכחה לקיומם של מה שנקרא 'וירוסים מחוללי מחלות'. הדבר נקבע שיפוטית ולכן הוא חלק מהפסיקה הגרמנית, כי החל משנת 2016, הפרסום המהווה את השיטה המרכזית של הווירולוגיה (בשנת 1954) אינו מהווה עוד הוכחה לקיומו של וירוס!
משבר הקורונה שיפר את הסיכוי שפסק הדין של משפט החצבת לבדו יכול להפוך את הלך הרוח של טוב-רע השולט בביולוגיה, ברפואה, בחברה ובמדינה כיום. יישום שבעת הטיעונים המפורטים לעיל מספיקים כדי לסיים את תנופתה הצפויה של היסטריית הקורונה העולמית ואת רווחי הבדיקות והחיסונים המקיימים אותה. בכל הנוגע למשפט וירוס החצבת ובכלל, אני מפנה אתכם לערוץ טלגרם שנקרא Corona_Fakten ["עובדות_קורונה", ערוץ טלגרם בגרמנית]. שם תמצאו סיכום מצוין של משמעות משפט וירוס החצבת יחד עם טקסטים רבים אחרים מועילים במיוחד.
[למידע בעברית על משפט החצבת והרקע שלו ראו מאמרים כאן וכאן וכאן]
הביטחון שלי שמשבר הקורונה יתגלה כהזדמנות לכול מבוסס על סעיף 1 לחוק למניעת זיהומים, בקיצור if§g. בסעיף 1 if§g "מטרת החוק", משפט (2) הקובע: "שיתוף הפעולה הנדרש והעבודה המשותפת של רשויות פדרליות, ממלכתיות ומקומיות, רופאים, וטרינרים, בתי חולים, מוסדות מדעיים ובעלי עניין אחרים, יאורגנו ויתָמְכו בהתאם למדע ולטכנולוגיה הרפואית והאפידמיולוגית העדכנית ביותר. יש לעודד ולהבהיר את האחריות האישית של ספקי ומנהלי המתקנים הקהילתיים, מפעלי המזון, מתקני הבריאות ושל יחידים, במניעת מחלות מדבקות".
כל האמצעים ותקנות הקורונה, וכיום גם חוקי הקורונה, מבוססים אך ורק על חוק הגנת זיהומים (IfSg). עם זאת, מאחר שההוראה המחייבת בסעיף 1 של IfSg קובעת כי "יש לתכנן ולתמוך בהתאמה למצב המדע והטכנולוגיה הרפואית והאפידמיולוגית" הופרכה על ידי הצהרות שפורסמו על ידי וירולוגים עצמם והוכחה כאנטי מדעי, כל אמצעי הקורונה, התקנות והחוקים חסרים את הבסיס המשפטי ליישומם.
אף אחד מהמוסדות ומנהלי המתקנים הקהילתיים, מפעלי המזון, מתקני הבריאות המופיעים בסעיף 1, משפט (2), ואף אזרח לא היה רשאי ליישם ולא צריך היה לסבול את האמצעים ואת תקנות קורונה, אם הם היו מכירים, ויכולים להוכיח, כי לווירולוגים אין הוכחות מדעיות לקיומם של וירוסים גורמי מחלות, שכן הם הפריכו את עצמם באמצעות פעולותיהם ופרסומיהם.
כל עוד החובה לפעול מדעית בסעיף 1 ifSg נשמרת, ניתן, בעזרת התייחסות לסעיף 1 ifSg להציג בהצלחה את הראיות לחוסר הסבירות, ההפקרות, גרימת הנזק וחוסר המוסר של כל אמצעי הקורונה, הפקודות והחוקים, בפני בתי המשפט. רוב שופטי גרמניה הם כנים ומצפוניים, ופוסקים ע"פ החוק. אם זה היה אחרת, הייתה קיימת דיקטטורה גלויה במדינה הזאת במשך זמן רב, שהיתה מבססת את עצמה יותר ויותר בצורה גלויה באמצעות טיעונים פסאודו-מדעיים וטיעונים מופרכים מתחומי הווירולוגיה והרפואה.
אנא זכרו את הדברים הבאים בפעולותיכם: רוב האוכלוסייה מאמינה בנגיפים הגורמים למחלות ובהשפעה החיובית של חיסונים. אם לומר את זה בצורה קיצונית למדי: מי שמאמין בתפיסה המוטעית שסרטן הוא תוצאה של ממאירות, עשוי בהחלט להאמין גם ב"גרורות מעופפות", הלא הן הוירוסים. ההשלכות השליליות של אבחנות סרטן והטיפולים הקשים שלהם, אותם חוֹוה באופן ישיר ועקיף כמעט כל בן אנוש, הן מושרשות עמוק ויש להן השפעה.
בהסברים ובפעולות שלכם, אנא קחו בחשבון כי חוויית הסבל הישיר והעקיף, יצרה וחיזקה לכשעצמה את התפיסה של אנשים, שישנן מחלות מסוכנות וקטלניות, וכך גם וירוסים. שימו לב כי מחוויות כאלו נובעת הדעה, כי רק המדינה והמומחים שלה, מסוגלים ומורשים להתמודד עם חולי. ע"י התחשבות בתפיסות הקיימות של אנשים, תוכלו להימנע מלגרום להשפעה ההפוכה לזו אותה אתם מנסים להשיג. זה חשוב במיוחד בשיתוף פעולה עם רופאים, דבר שכולנו צריכים.
אני, למשל, מסביר לכל אדם שמבקש לדעת, כי יש מערכת ידע טובה יותר המסבירה מדעית (במובן החיובי) את התהליכים המובילים למחלות ולריפוי. יתר על כן, שמשברי ריפוי הם חלק מתהליך זה ומכשולים לריפוי יכולים להתרחש גם כן. עם זאת, על מנת להיות מסוגל לקבל השקפה חדשה זו, תנאי מוקדם הוא שמערכת ההסברים הקודמת, המבוססת על תורת התא תהיה מוכרת ככזו שהופרכה. משבר הקורונה הוא הזדמנות ייחודית וקריאה ברורה לעמוד לצד החיים ולצידם של שלושת האידיאלים האנושיים האוניברסליים, של חופש, שוויון ואחווה, דהיינו, המבנה החברתי המשולש של קהילות אנושיות. (לעוד מידע עיין במאמר בגיליון של מדע-פלוס 4/2020, "Die soziale Dreigliederung" בגרמנית).
………………………………………………………………………………………………………….
הערה:
כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.